Harav Eliyahoo Ovadia

Harav Eliyahoo Ovadia

ואנכי לא ידעתי – מוצאי פרשת ויצא

ואנכי לא ידעתי – מוצאי פרשת ויצא

בשעה שיעקב יוצא לבית לבן, הוא יודע שהוא עתיד לעמוד מול מציאות הפוכה. אך הוא נכנס פנימה ומשיג את נקודת השלמה דהשלמה המתבטאת בחלום הסולם – אתה הגילוי של כוחו של ה' בעולם. מתוך הנקודה הזו הוא מקבל כח אדיר, ובטחון עליון שמתוכו אינו מפחד משום דבר בעולם. זהו כוחו לכל ההתמודדות שיעבור בבית לבן.

אנשים חוששים מן הנקודה הזו כי מדמיינים שאם מגיעים לנקודה כזו של בטחון אז מאבדים כל מוטיבציה לעשייה, שהרי לכאורה ה' עשה עושה ויעשה לכל המעשים. חשש נוסף הוא מפני שחרור שיגרום לי לאבד את היראה והאכפתיות לגבולות. ועוד חשש אחד נזכיר, שכביכול במצב הזה מתגלה שאני כלום, שהרי אם ה' הוא הכל אז מה נשאר ממני?

דע והאמן שכל אלו הם פחדים דמיוניים, שנובעים מספקולציות על נקודת ההשלמה דהשלמה מבלי להיות בה. למעשה, ההיפך בדיוק הוא הנכון. החיבור שיעקב מגיע אליו, לא יכול להביא אותך למצב של ריסוק אלא למצב של גדלות עצומה ודחיפה אדירה לפעולה. הרי אתה והוא אחד, כל מילה שאתה אומר היא מילה שלו, ואז גודל האחריות והעוצמה המתגלה מתוכך אינסופית. וזהו אף מעין מדד, אם נדמה לך שהגעת לנקודת השלמה ואתה מוצא את עצמך מאבד כוחות ומגיע לאדישות, דע שטעית בדרך. הגעת לנקודת הביטול דקליפה. לא עצבות ואובדן ערך, אלא תחושה שאתה בעל ערך אינסופי ואינך מפחד משום דבר. לא תחושה שהעולם יכול להיות גם בלעדיך, אלא להיפך, העולם יכול להתקיים רק איתך. אתה כלום שהוא הכל, משחרר את האני של היישות ומתחבר לנקודת האני שהוא אין, שהוא אלוקות. מתוך הנקודה הזו יעקב מתמודד עם לבן בחיבור עם כל מציאות חייו וההתרחשויות שהיו מובילות אדם אחד להסתלק או לנסות למצוא תחבולות לשנות את המצב.

נקודת הענווה הפסולה מונעת מאיתנו לתת ביטוי לגילוי האלוקי בקרבנו. אך אם נעז לשחרר את הפחד הזה, נמצא מקום שהוא מעל ההפכים, אחדות פשוטה, שבו "אם אני כאן הכל כאן", כמו שאמר הלל הזקן, כי ה"אני" הזה הוא גילוי של ה' יתברך. אמנם, בדרך אדם צריך לבנות לעצמו את מדרגות הביניים של הקיום הפנימי שלו, אחרת, אם יקפוץ ישירות לנקודת ההשלמה דהשלמה, לא יהיה לו גיבוי ומשענת של כוחות לרגע שלא יוכל לעמוד בה. בכל אופן, הנשמה שלנו נמצאת בנקודה הזו באופן טבעי, והגוף הוא זה אשר לא מאפשר את החיבור לשם. נסה להתחבר לוודאות שנשמה שה' נתן בקרבך טהורה היא ואז התחבר אליה בעזות דקדושה, וכל השאר ייגרר אחריה.

אל תוותר לעצמך ואל תתרגש מאף אחד ומשום מילים כתובות שמונעות ממך להגיע לשם. כפי שאמרנו כמה פעמים, הקליפה עצמה אינה האיום הגדול של דורנו אלא הקליפה דקדושה, המונעת מהאדם את הגדלות שלו בשם טיעונים דקדושה חס ושלום. כאשר הרב חרל"פ פגש את הרב קוק עמדו מולו כמה וכמה מתנגדים שניסו להניא אותו מהחיבור הזה, אך הוא לא שמע להם כלל כי פגש את הנקודה שנשמתו איוותה לה. וגם אתה, אח יקר, רוץ קדימה עם נקודת אור היחידה שבקרבך, ואם תהיה בחיבור ללא היסוס וללא ספקות לנקודה הזו שבקרבך שום כוח לא יוכל לעמוד מולך. החלט להיות אתה הבריח התיכון, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. ברגע הזה, כמו יעקב, אתה מזעזע את כל העולמות כי אתה יודע את ערכך ומחובר לשם, בלי לתת שמץ מקום להרהורים "ראוי או איני ראוי, מתאים או איני מתאים ."…

אפשר לרמוז שיעקב עולה יב"ק בתוספת ע'. כלומר, כל השאלה היא היכן אתה שם את העין, איך אתה מסתכל על העולם, ובעיקר על עצמך. ברגע שהעין שלך במקום הנכון נעשה ייחוד יב"ק – ייחוד ברכה קדושה. הכל נרגע, וממילא הכל מתברך, זהו הייחוד המביא את הברכה והקדושה. החיבור הפנימי לנקודת היחידה שבך היא הייחוד העליון ביותר.

להבדיל, לסמוך השימוש בשמות הקדושים, כפי שאמר הרב קוק ב"זרעונים", הוא בחינה דקה של עבודה זרה. דע והאמן, שכל אחד מאיתנו הוא הגילוי של היחידה, הייחוד הגדול ביותר בעולם ואינו נצרך לשמות. על הבסיס הזה, הייחוד בשמות הקדושים מקבל את המקום הנכון ומעלה את כל הכוונות לשמי מרום, לשמח ה' ומשרתי עליון .

הבעיה בייחודים היא שאנשים פונים אל השם הקדוש, אך ללא נקודת ההשלמה הפנימית, ללא ייחוד ברכה קדושה בקרבם, ואז הייחוד הופך להיות טכנית. ואילו, כאשר אני מבין שאני גילוי של עצמותו, אזי הוא כביכול המייחד את עצמו, ואז הייחוד נעשה גילוי עצום ונורא .

כאשר יעקב קלט את העובדה הזו הוא נבהל, בבחינת בהל"ה העולה בגימטרייה שם מ"ב. אינני צריך לחפש שום דבר, אני נמצא במקום הגבוה ביותר ואנכי לא ידעתי. אתה כבר בשיא השיאים, ואם רק אתה מסכים לכך, אתה מייחד קוב"ה ושכינתיה בכל רגע ורגע, אתה מרכבה לה' יתברך ובכל נשימה אתה מקדש את המציאות ומכאן גם נובע ממך הכוח לברך את הזולת ולהמתיק את הדינים .

למשל, אתה נמצא בשיעור תורה. כמה אתה מחליש את עצמך בהרהורים. להגיע, לא להגיע? האם כדאי? מה יתחדש לי כאן? האם חוויתי או לא חוויתי? אם אתה גילוי של ה', מה אכפת לך איפה אתה נמצא? כל ההרהורים הללו יגרמו לי להפסיד את עולמי בשנייה אחת, משום שבפיו של כל אדם, ה' יכול להאיר לך דיבור שיבנה לך את כל החיים. אם אתה מחובר לניגון הטבעי, הגילוי של ה' יכול להציץ אליך מן המקום ההפוך ביותר להגיון שלך, במקום שבו לא תצפה לו כלל .

שתף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email