האיש הישראלי צריך להיות בבחינת מנגן,
לגלות עצמות נפשו ונשמתו באופן משוחרר וטבעי
עד שיתעורר גילוי הנפש מנקודת עצמותו האלוקית
ויאיר אור עצמות ה’ ממש דרכו המתנגן בו
באופן של גילוי ייחוד שלם.
וזהו כוונת הייחוד העליון שהוא שם האדם,
שדייקא האדם הוא הייחוד בעצמו.
וזה תכליתו, שיהיה הוא המרכבה והייחוד של עצמותו בגילוי,
באופן טבעי בבחינת כנגן המנגן.
וגילוי עליון זה הוא נשגב וגבוה ממעלת הנביאים,
וממעלת משה רבנו ומזהירה עילאה דאדם הראשון
והוא חידוש חדש שנגלה בעולם מצד אור העצמות המתגלה והמתלבש
בשורש נשמתו של האדם דייקא, שאור זה עדיין לא בא לעולם עד עתה.
ולגילוי נשגב זה יכול לזכות כל אדם מישראל
בכל שעה ובכל מקום ובלבד שיכוון לביות הוא הייחוד בעצמו
בלי עיכובים וצימצום ומתוך טהרה ואהבת ישראל.
וברצות ה’ להשפיע חסדו על יראיו יזכה לגילוי עליון זה
ויהיה ה’ אחד ושמו אחדבייחוד שלים, אמן.
(מתוך שיחות רבי אליהו עובדיה מוצש”ק)
(מתוך שיחות רבי אליהו עובדיה מוצש”ק)