נולד באלג’יריה ועלה לארץ בשנת 1956, אהב את ארץ ישראל ובה הוא רצה להקים את ביתו למרות שהייתה לו הזדמנות לפני עליה לארץ להתגורר ולהתפתח בצרפת.
בתחילת מגוריו בארץ עבד בכל עבודה שהציעו לו ומסר את נפשו על כך, בגידול שבעה ילדים וחינוכם על ברכי התורה והמצוות.
היה בעל יראת השם טהורה ותמימה, לא אהב את החנופה ופרנס את משפחתו ביגיעת כפיו ללא עזרה של אחרים, אף לא מקרוביו. פרנס את ילדיו ומשפחתו כבעל חנות אשר שם הקפיד על מידת המשקל ולא הייתה לו איפה ואיפה. חשש מאוד מגזל הבריות ולכן במשקלו תמיד הוסיף מעל למה שהלקוח היה צריך לקבל. נזהר על כשרות המוצרים שמכר בחנות, והקפיד במיוחד על כשרות המוצרים במכירות לחג הפסח.
הייתה לו מידת זהירות יתרה בתשלומים לסוחרים ולנותני שירותים, לא שקט עד שקיבל הסוחר את המגיע לו בזמן שנקבע מראש, לא אהב חובות וכך היה נוהג כל ימיו. השתיקה סימלה אותו ותמיד אמר “הדיבור הוא כסף אך השתיקה הינה זהב”, ידע לדבר מעט ולעשות הרבה.
נזהר מאוד בכיבוד תלמידי חכמים ומסר את נפשו לחינוך ילדיו, שמר על קדושת בית הכנסת ואף היה מבין הראשונים שהגיעו לתפילת השחרית, ופתח את שערי בית הכנסת בשחרית לבאי המתפללים.
אהב צדקה וחסד ולא היה קופץ את ידו מלעזור לבני עמו, הכל בסתר ובצנעה כדי לא לבייש איש. התנהג בענווה, ברח מהכבוד כבורח מאש במקום בו היו מכבדים אותו היה מרגיש שהוא נמצא כדג מחוץ למים.
הותיר אחריו אישה ילדים נכדים ונינים אשר עליהם הטביע את חותמו בהליכותיו והנהגותיו.